בן יעל ורחמים, נולד ביום א' באדר תרפ"ב (1.3.1922) בעיר ארביל, עיראק. בהיותו בן שנתיים עלה עם משפחתו לארץ. ישראל גדל בתל-אביב, למד בבית-ספר יסודי וכאשר סיים את לימודיו יצא לעבוד. שלוש שנים עבד כמכונאי ב"המעביר" (קודמתה של חברת "דן") בתל-אביב, ואחר-כך עבר לעבוד בחברה פרטית, ולבסוף עמד ברשות עצמו. הוא התמחה במלאכת הנפחות.

מגיל 18 היה חבר ה"הגנה" בתל-אביב ושירת בה שמונה שנים רצופות עד התגייסותו לחטיבת "כרמלי" במלחמת-העצמאות, למחרת יום הכרזת המדינה. ישראל השתתף בקרב על ג'נין ובהגנה על הגליל העליון. בעת קרבות "עשרת הימים" שלאחר ההפוגה הראשונה, נערך מבצע "ברוש" במטרה לחסל את ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן. הסורים תקפו נגד בעוצמה רבה וניסו לפרוץ לעבר מחניים. קרבות עזים ניטשו על משלט ח'רבת ירדה. שעבר מספר פעמים מיד ליד. בקרב זה נפל, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.